עמי את יגאל קבלני חשמל בע"מ נ' תעשיות רידמקיס ישראל בע"מ

החלטה

בקשה להארכת מועד לתשלום הוצאות.

המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק דין. בהחלטה שניתנה ביום 30.3.10 נקבע כי פסק הדין יבוטל כפוף לתשלום הוצאות שישולמו עד ליום 1.6.10. הלכה למעשה לא שולמו ההוצאות במועד ועל כך אין מחלוקת.

מן הבקשה שהוגשה רק ביום 6.6.10 התבקשה ארכה לביצוע התשלום עד ליום 10.6.10. הצורך במתן הארכה נומק בנסיבות "אישיות" של ב"כ המבקשים ובכך שאישתו כרעה ללדת וכן בהיערכות מחודשת של מבקשת 1 במשרדיה. ב"כ המבקשים הודיע כי הוא מעביר את התשלום לצד שכנגד ללא דיחוי. לבקשה זו לא צורף תצהיר לאימות העובדות עליה היא מבוססת אלא באיחור וגם אז ניתן רק תצהירו של בעליה של מבקשת 1.

המשיבה טוענת כי בקשה זו מהווה המשך ישיר להתנהלות מזלזלת מצד המבקשים בכל הנוגע לניהולו התקין של ההליך המשפטי. לטענת המשיבה, עמדו לרשות המבקשים חודשיים ימים על מנת לבצע את התשלום בהתאם להחלטה אך הדבר לא נעשה. בבקשה אין כל הסבר מהו אותו אירגון מחודש של המבקשת 1 במשרדיה ואיזו השפעה, אם בכלל, יש לכך על ביצוע התשלום. עוד נאמר כי אין טענה למבקשים כי הנסיבות שעיכבו לשיטתם את ביצוע התשלום נולדו לאחר מתן החלטת בית המשפט. כן נטען כי היה על המבקשים להגיש בקשתם לפני תום התקופה שקבע בית המשפט בהחלטתו ולא לאחריה שכן טעמים העשוים להיחשב כטעמים מיוחדים אם הם נטענים במסגרת בקשה המוגשת תוך התקופה שנקצבה עשויים לאבד מחשיבותם אם הם נטענים לאחר תום התקופה שנקבעה.

ב"כ המבקשים הגיש הודעה נוספת בה ציין כי ביום 8.6.10 הגיע שליח מטעם המבקשים אל משרד ב"כ המשיבה וביקש להפקיד ברשותו שיק (המשוך משום מה ליום 10.6.10) אך מכיוון שבמשרד ב"כ המשיב סירבו לקבל את השיק נשלח השיק באמצעות דואר רשום ביום 15.6.10.

דיון

למראה התנהלות המבקשים עולה תחושה לא נוחה. המבקשים קיבלו למעשה פרק זמן של כחודשיים ימים לשם ביצוע תשלום בסכום לא גבוה. גם במטלה פשוטה זו לא עלה בידם לעמוד. הנימוקים שהובאו לצורך צידוק מחדל זה רחוקים מלהניח את הדעת. לא ברור מה הקשר בין כך שרעיית ב"כ המבקשים כרעה ללדת לבין כך שהשיק (שאיננו של ב"כ המבקשים) נמסר למשרדי ב"כ המבקשים באיחור. הטענה גם לא נתמכה משום מה בתצהירו ב"כ המבקשים. גם הטענה בדבר היערכות מחודשת של המבקשת 1 במשרדיה היא לא ברורה וסתמית. לא הוסבר מהי אותה היערכות ומה כללה, כיצד השפיעה על העיכוב בביצוע התשלום שנקבע עוד ביום 30.3.10.

ואולם, גם אם נניח לצורך הדיון כי עלה ביד המבקשים לספק הסבר סביר למחדלם, עדיין עולה מן החומר המצוי בפני כי קיים איחור בביצוע התשלום לגביו אין כל הסבר. אסביר את דבריי: בקשת המבקשים להארכת מועד הוגשה ביום 6.6.10 וצוין בה כי נשלח שיק באופן מיידי שעה שהשיק עצמו נמסר (ללא הצלחה) רק יומיים לאחר מכן כשתאריכו ליום 10.6.10. יוצא אפוא כי בכל מקרה איחרו המבקשים לפחות ב-4 ימים בביצוע התשלום (וזאת בהנחה ובמשרד ב"כ המשיבה היו מקבלים את השיק ופורעים אותו). לגבי 4 ימים אלה אין כל הסבר שהרי הבקשה עוסקת בסיבות שנוצרו לכאורה לפני מועד הגשתה. זאת ועוד: משראו המבקשים כי ב"כ המשיבה מסרב לקבל את השיק ביום 8.6.10, מדוע המתינו עד 15.6.10 על מנת לשלוח את השיק באמצעות הדואר?!! לאיחור במשך פרק הזמן שמיום 8.6.10 עד עד ליום 15.6.10 (בהנחה המוטלת בספק לפיה ניתן לראות במועד המשלוח השיק כמועד התשלום) אין כל הסבר.

די בקביעות אלה על מנת לדחות את בקשת המבקשים למתן ארכה ועימה את בקשתם לביטול פסק דין. עם זאת, אני סבור כי הגם שהמבקשים חטאו הרי שאין לנעול בפניהם את שערי בית המשפט לאחר שאלה נפתחו בפניהם באמצעות ההחלטה הנעתרת לבקשתם לביטול פסק הדין. יחד עם זאת, אני סבור כי ראוי להשית על המבקשים הוצאות נוספות על אלה שהושתו עליהם וזאת כתנאי למתן ארכה לביצוע התשלום.

לפיכך, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה סך נוסף של 3000₪. התשלום יבוצע עד ולא יאוחר מיום 20.8.10 שאם לא כן יראו בבקשה זו כבקשה שנדחתה ופסק הדין נגד המבקשים יעמוד בעינו. המבקשים רשאים לשלם את ההוצאות ישירות במשרדי ב"כ המשיבה או בקופת בית המשפט – לפי בחירתם.

ניתנה היום, ל' אב תש"ע, 10 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: